Midrash su I Re 1:5

(מ״א א ה) ואדוניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך אמר רב יהודה אמר רב מלמד שבקש להולמו ולא הולמתו (שם) ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו מאי רבותא אמר רב יהודה אמר רב כלן נטולי טחול וחקוקי כפות רגלים היו:

כט "וַאֲדוֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ" (מלכים א א׳:ה׳). אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מְלַמֵּד, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהָלְמוֹ, וְלֹא הוֹלְמַתּוּ. (שם) "וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו". מַאי רְבוּתָא? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: כֻּלָּן נְטוּלֵי טְחוֹל וַחֲקוּקֵי כַּפּוֹת רַגְלַיִם הָיוּ.

(דף מד) רב הונא רמי כתיב (דה״א יד יב) ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש וכתיב (ש״ב ה כא) וישאם דוד ואנשיו לא קשיא כאן קודם שבא אתי הגתי כאן לאחר שבא אתי הגתי דכתיב (שם יב ל) ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד ומי שרי איסורי הנאה נינהו אמר רב נחמן אתי הגתי בא ובטלה. ומשקלה ככר זהב היכי מצי מנח לה אמר רב יהודה אמר רב ראויה היתה לנוח בראש דוד. ר׳ יוסי בר חנינא אמר אבן שואבת היתה לה דהות דארי לה. רבי אלעזר אמר אבן יקרה היתה בה ששוה ככר זהב (תהלים קיט נו) זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי מאי קאמר ה״ק בשכר שפקודיך נצרתי זאת היתה לי לעדות. מאי עדותו אמר ריב״ל שהיה מניחה במקום תפלין והולמתו והא קא בעי אנוחי תפילין אמר ר׳ שמואל בר רב יצחק מקום יש בראש להניח בו שתי תפלין. (מ״א יא יב) ויוצא את בן המלך ויתן עליו את הנזר ואת העדות נזר זו כלילא עדות א״ר יהודה אמר רב עדות הוא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתו ושאין ראוי למלכות אין הולמתו. (מ״א א ה) ואדוניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך אמר רב יהודה אמר רב שמתנשא להולמו ולא הולמתו. (שם) ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו מאי רבותייהו תנא כלם נטולי טחול וחקוקי כפות הרגלים: